קיקבוקסינג, מה זה בכלל?
בשנות השבעים החלו לצוץ "תחרויות אומנויות לחימה" עם קהל, בהם נלחמו לוחמים קרבות ספורטיביים.
הלוחמים באו מאומנויות לחימה שונות וקרבות אלו התקיימו ב"זירה פתוחה" (מזרן ללא תיחום בחבלים כמו שיש בזירת אגרוף).
לתחרויות האלו קראו "קראטה" כשם כללי.
בהמשך השם של התחרות שונה לשם "קיקבוקסינג" הנחשב למסגרת ספורטיבית ותחרותית, יותר עממית ובעיקר לצורך בידור, בו יש קהל צופה וחוקים ברורים.
התחרויות יצרו צד נוסף לתופעת אומנויות הלחימה שכוונו במקור להגנה עצמית ביום יום וללא חוקים.
בשנות השמונים, חוקי הקיקובקסיג אפשרו לבעוט רק מעל החגורה ולא לרגליים, אסרו מכות מרפק וברך והלוחמים לבשו כפפות אגרוף ומגני ראש.
בשנים אלו סגנון העמידה המקובל של הלוחמים היה עמידת קרב צידית, הדומה לטקוואנדו.
כתוצאה מפריחת תחרויות הקיקבוקסינג ומעליית הפופולריות שבתחרות נוצרו סרטי אקשן רבים של אומנויות לחימה.
בהמשך, שונו ונוספו חוקים לקיקבוקסינג והזירה הוחלפה לזירת אגרוף.
מה זה K1?
בשנת 1993 אדם בשם קזיושי אישי הקים את שיטת סיידו קייקן שזהו זרם של קרטה קיוקושינקאי בתוך ארגון בשם K1.
האות "K" יצגה את האות הראשונה בשמות אומנויות הלחימה שבהן התקיימו תחרויות כגון:
Karate / Kempo / Kung fu ועוד.
מטרת הארגון הייתה Show business, באמצעות ארגון קרבות בין כל אומנויות הלחימה שעד אז הלוחמים התחרו בתחרויות נפרדות.
בארגון K1, כל שיטות הלחימה נלחמו בזירה אחת ועם חוקים זהים, דבר שיצר עניין רב מפני שרבים שאלו ועדיין שואלים מהי אומנות הלחימה האפקטיבית יותר?
לתחרויות ה-K1 הגיעו, קיק-בוקסרים, לוחמי קראטה (מסגנונות שונים), מתאגרפים, לוחמי טקוואנדו, מתאגרפים תאילנדים ועוד.
בהתחלה הלוחמים הגיעו ונלחמו בזירה עם הבגד המסורתי שלהם (למשל חליפת קראטה). מאוחר יותר כולם נלחמו עם ככפות אגרוף ומכנסיים קצרים בלבד כתלבושת אחידה.
למעשה ארגון ה-K1 יישרו קו עם חוקי הקיקבוקסינג וייצר לו שינויים קטנים כגון: הותרו בעיטות לרגליים ו"בעיטות ברך", הלוחמים נלחמים ללא מגיני ראש), מכן המושג:
"קיקבוקס K1" פירושו קיקבוקס הכפוף לחוקי הארגון "K1".
תחרויות ה-K1 התרחשו ביפן בלאורך כל השנה ופעם בשנה הגיעו הלוחמים המצטיינים של השנה ל"אירוע האליפות":
ערב בו היו קרבות 1/4 גמר, 1/2 גמר וגמר בו הוכתר האלוף.
בשנים הראשונות לא היו קטגוריות משקל וכולם נלחמו עם כולם, מאוחר יותר חילקו את התחרויות לשתי קטגוריות משקל: עד 70ק"ג / מעל 70ק"ג.
באמצע וסוף שנות ה-90 + תחילת המילניום היה ה-K1 בשיא הפופולריות, הלוחמים היו לכוכבים גדולים בעולם (בעיקר ביפן) והם הגיעו מכל העולם לייצג את אומנות הלחימה שלהם ואת מדינתם.
אירועים רלו היו מתוקשרים מאד והפרסים הכספיים היו גדולים.
לצער מנהלי האירגון בשל מדיניות ניהול שגויה, פשט הארגון רגל ואת החלל הריק שנותר מילא ארגון חדש בשם "גלורי" שבסיסו באירופה.
חלק מ"לוחמי K1" המשיכו להלחם בגלורי וחלק עשו מעבר לתחום חדש בשם ה-MMA.